גמירות דעת כמונח משפטי

אחד המונחים המשפטיים שניתן למצוא אותו בנושאים שונים בעולם המשפטי הוא: "גמירות דעת". ההלכה הפסוקה מורה כי על מנת להכריע בשאלת תוקף ההתקשרות בין הצדדים, על בית המשפט לבחון את קיומם של גמירות דעת להתקשר בהסכם מחייב ומסוימות.

על קיומה של גמירות דעת, ניתן למעשה ללמוד מההתנהגות של הצדדים קודם להתקשרות, במעמד ההתקשרות ואחריה. מדובר על מושג משפטי שניתן למצוא אותו הן בחוזים הנערכים בין שני אנשים בכל תחום והן בנושא צוואות.

גמירות דעת בנושא צוואה

גמירות דעת בצוואה משמעה שהמצווה התכוון לערוך את הצוואה שלו, רצה בכך וההוראות הרשומות בצוואה הן פרי רצונו האחרון והחופשי. הדרישה הזו מקיפה את כל סוגי הצוואות לרבות צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות וצוואה שכיב מרע. בית המשפט שם דגש בתחום זה בעיקר על צוואות בעל פה וצוואות בכתב. הוכחת גמירות הדעת של המצווה, צריכה להראות על בסיס מבחנים שונים שנקבעו בפסיקות של בית המשפט, שהמצווה אכן רצה לערוך את הצוואה באופן המדובר ופעל לשם כך באופן אקטיבי וכי הצוואה משקפת את הרצון האמיתי שלו, כאשר הוא כשיר להבין את טיבה של הצוואה. כלומר, שהצוואה לא נכתבה בשל השפעה בלתי הוגנת על המצווה והיא פרי רצונו המוחלט.

כדי להוכיח כי צוואה אכן נכתבה בהתאם לרצונו החופשי והמוחלט של המצווה היא שהוא עמד בכל הכללים לכתיבת הצוואה, בהתאם לסוג הצוואה אותה בחר לערוך. סטייה מהכללים הללו עלולה להעיד על העדר גמירות דעת לעריכת הצוואה. צוואה שהמצווה לא גמר בדעתו לערוך אותה, איננה תקפה. כמו כן, העדר כשירות של המצווה להבין את טיבה של הצוואה, מוביל למסקנה שהוא לא גמר בדעתו לערוך את צוואתו ועל כן, אם ניתן להוכיח בבית המשפט שהמצווה לא היה כשיר להבין את הצוואה, הרי שניתן לבטל אותה. בצוואה בכתב יד, העדר חתימה של המצווה על גבי מסמך הצוואה מעיד על העדר גמירות דעת ועל כן גם הדבר הזה יכול לשמש כהוכחה בבית המשפט. צוואה בעל פה יבחנו בהתאם לאמיתות התוכן שהיא מכילה וזאת לאור ההנחה שאין וודאות כי הצוואה משקפת את הרצון האחרון של המנוח. מי שהושפע באופן אסור ובלתי הוגן ובשל כך ערך את צוואתו, איננו יכול לגמור בדעתו לערוך צוואה.

כמובן ששאלת גמירות הדעת בצוואה היא שאלה מורכבת ולא פעם קשה מאוד להוכיח בבית המשפט כי הצוואה לא נכתבה בגמירות הדעת של המצווה ועל כן, חשוב להיעזר במקרה הזה בעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום זה, אשר יסייע לכם להוכיח את העניין בבית המשפט.

גמירות דעת בחוזים- במה מדובר?

גמירות דעת מהווה את הרצון להתקשר בחוזה. כלומר, הכוונה המגובשת והרצון האמיתי של צד אחד לתקשר עם הצד השני בהסכם משפטי מחייב. המבחן שאותו יבדוק בית המשפט כדי להבין מה הייתה גמירות הדעת של האדם במועד חתימת הסכם מכירתי או עסקי הוא הנסיבות של עריכת ההסכם בין הצדדים. בראי האדם הסביר. כלומר, אם מתוך בחינת הנסיבות בית המשפט יגיע למסקנה כי אדם סביר באותן נסיבות התכוון לעמוד בתנאי ההסכם כאשר הוא חתם עליו, הרי שהוא יחייב את האדם לעמוד בהסכם, אך אם בית המשפט יחליט כי האדם הסביר באותן נסיבות לא רצה לחתום על ההסכם וזאת אם הוא יביא הוכחה מהימנה שלפני החוזה הוא לא הסכים לעמוד בנסיבות אך השפיעו עליו לרעה באופן כלשהו או שהופעלו עליו לחצים, הרי שבית המשפט יפסוק כי החוזה לא תקף.

**המאמר מציג מידע כללי ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי.