מתי מתח נפשי יכול להזיק לנו?

כולנו יכולים לחוש במתח נפשי מפעם לפעם. למעשה, תחושת לחץ היא טבעית בדיוק כמו שנחוש רגועים, עצבניים או עצובים. זהו אחד מבין מנעד רחב של רגשות שונים.

אם כך, מדוע לחץ נפשי 'זכה' למוניטין כה שלילי? ראשית, כיוון שכל תחושה שלילית מקבלת מאתנו תשומת לב רבה יותר לעומת תחושה חיובית. וודאי שלא נשאל את עצמנו למה מגיע לנו להרגיש שמחים, אולם בהחלט נתעכב על השאלה מדוע אנחנו חשים כל כך עצובים, מדוכדכים או עצבניים. זוהי תחושה שמרגישה לא טבעי, על אף שהיא טבעית והגיונית לחלוטין.

מתח נפשי – שאלה של מינון והשפעה

תחושת לחץ היא זו שמאפשרת לנו להגיב למצבים שמתפרשים על-ידינו כמאיימים. המוח האנושי נשען על מרכיבים פרה-היסטוריים דוגמת התמודדות עם טורף אימתני או פגעי מזג אוויר, אולם בפועל המצבים המאיימים הם לרוב בחינה לימודית שקרבה ובאה או ההתמודדות עם הבחינה בזמן אמת, משימה מורכבת בעבודה שמלחיצה אותנו, ניהול זמנים מאתגר ועוד.

המתח הנפשי אפילו מאפשר לנו לעשות לפעמים את הדברים בצורה יעילה ומהירה יותר. אך אם הוא נמשך לאורך זמן, הרי שיש לכך אפקט שלילי עליו מוטב לתת את הדעת.

ובנימה זו הכירו את הסטרס. עד שהקורונה טרפה את הקלפים, הרי שהסטרס הוכרז כמגיפה הקשה והמסוכנת ביותר של המאה ה-21. אמנם לא קיימים נתונים וסטטיסטיקות השוואתיות וכן אין זה המקום להיכנס לכך, אך אפשר בהחלט לומר שהסטרס עודנו 'מגיפה' קשה ומסוכנת.

מתח נפשי צריך להיות עניין רגעי, וכאשר הוא מתמשך לאורך זמן, הרי שהוא עלול לטמון בחובו אפקטים שליליים רבים לרבות: עלייה בלחץ הדם ופגיעה בכלי הדם והלב, ירידה בתפקוד של המערכת החיסונית, הגברת תסמינים של חרדה ודיכאון, כאבי ראש, עייפות, תשישות, תחושת קוצר נשימה וסחרחורות.

האם יש קו אדום שאדע להתייחס אליו?

למען האמת שלא. מתח נפשי הוא בסופו של דבר עניין מאוד סובייקטיבי.

יהיה אדם שיחווה מתח נפשי לזמן קצר וימשיך הלאה כאילו ולא היה דבר, ומנגד יהיה אדם אחר שיחווה מתח נפשי בעוצמה גבוהה ולאורך זמן, דבר אשר יעיב על איכות חייו ואף עלול יהיה לפגוע בתפקודו היומיומי.

אם אתם חשים את התסמינים שצוינו לעיל, הרי שמוטב יהיה לטפל בהם. גיבוש אורח חיים בריא יותר ושליו הרבה יותר הוא חשוב, ויכול לסייע לכם להוריד מעצמכם עול שלעתים כלל לא הייתם מודעים לכובד משקלו.

כיצד ניתן להתמודד עם מתח נפשי?

ראשית, חשוב לציין שישנן שיטות 'ביתיות' בהן ניתן להשתמש כדי להפחית מתחים נפשיים:

• תרגולי נשימה – כשהגוף שלנו מצוי במתח, הנשימה הופכת לרדודה. תרגול נשימה שכולל שאיפה עמוקה, החזקת האוויר בבית החזה ונשיפה איטית, מאפשר לאותת לגוף שאין מדובר בתרחיש בו אנו מצויים באיום ממשי.
• ספורט – מחקרים רבים מצביעים על ספורט כאל תרופה טבעית ראויה להפחתת מתחים נפשיים שכן הוא מעודד את הפרשתם של אנדורפינים. מדובר בחומרים כימיים המצויים באופן טבעי במוחנו המעודדים תחושת רווחה ושמחה. פעילות גופנית, גם הליכה קצרה, יכולה לעודד את הפרשתם.

בנוסף לכך, לפסיכולוגיה הקלינית ישנם כלים אותם ניתן להקנות במסגרת מפגש שבין מטפל למטופל.

טיפול CBT לצורך הדוגמה, הוא שיטה נפוצה שבמסגרתה לומד המטופל כיצד לזהות הרגלים מחשבתיים שונים ובהדרגה לשנות אותם במידה מסוימת. דוגמה קלאסית היא זיהוי מילים כלליות שיכולות להוביל למתח נפשי דוגמת: "תמיד אני נכשל". מספיק שנזהה את המילה ״תמיד״ באופן אינסטינקטיבי, כדי שנזהה שהיא עלולה להוביל לעלייה במתח הנפשי. שינוי המשפט ל-”לעתים אני לא מצליח" כבר תחולל שינוי משמעותי. אך זה רק על קצה המזלג.

לצד טיפול זה, ישנו גם טיפול דינמי. לאורך הטיפול, המטפל פועל כדי לאפשר למטופל לקבל תובנות על עצמו, על אופני התנהגותו ויחסיו עם הסביבה. דרך הבנת הדינמיקה הפועלת בנפשו של המטופל, החל מתפיסות עולם, דרך הרגלים שונים ועד אפילו לחלומות ופנטזיות, פועלים המטפל והמטופל כדי להוביל לקשב פנימי ולהיכרות עם רגשות שונים, אשר חלקם אף היו קיימים מבלי שהמטופל היה מודע להם. הכרות זו תאפשר עבודה פנימית, בהדרכת המטפל/ת.